ועדה להמלצות אחידות בשחרור יילודים

יו"ר הועדה: פרופ' עימאד מחול - רמב"ם

חברה: פרופ' ציפי דולפין - מאיר

מכתבי השחרור של המחלקות השונות בארץ מפרטות את הטיפול בילודים וההמלצות להמשך מעקב בשחרור. רופאי הקהילה המקבלים מכתבים מבתי חולים שונים תוהים לא מעט על ההבדלים בניסוחים, בתוכן ובצורה החיצונית של המכתבים, דבר העלול לגרום לבלבול. הוועדה תכין נוסח של מסמך מסכם, אחיד ככל הניתן, שיהיה הבסיס למכתבי השחרור של המחלקות השונות.

____________________________________________________________________________

ועדה בנושא סילבוס בניאונטולוגיה

יו"ר הועדה: פרופ' שאול דולברג

חברים:

פרופ' לאה סירוטה – מנהלת מחלקה (שניידר)

ד"ר זלמן וינטרוב – מנהל מחלקה (נהריה)

פרופ' עימאד מחול – מנהל יחידה (רמב"ם)

ד"ר מרינה פיינקוב – רופאה בכירה (העמק)

ד"ר ענת אורון – מתמחה בניאונטולוגיה (וולפסון)

ההוראה בניאונטולוגיה בנוייה על תכנית שנבנתה עם הקמת המקצוע בשנות השמונים עם עדכונים בודדים שהאחרון שבהם יצא בשנת 2006. עם זאת, ה"סילבוס" הינו מידע כללי ומגדיר בעיקר את לוח הזמנים של ההתמחות. אם בודקים תכניות התמחות בעולם המערבי, בעיקר בארה"ב, בקנדה, באנגליה ובדרום אפריקה, ניתן לראות שהתכניות נכנסות לפרטים רבים יותר עם הגדרה ברורה של מה מצופה ממתמחה מבחינת לימוד, הוראה, מחקר וכד בכל אחת משנות ההתמחות. על מנת ליישר קו עם העולם המערבי, התחלתי כבר בהיותי יו"ר וועדת הבחינה בניאונטולוגיה, ובסיוע של חברי הוועדה, להכין תכנית הכשרה מובנית ומסודרת.

על מנת להוציא תכנית כזו מהכח אל הפועל יש לנסות ולנסח את התכנית תוך הסכמה רחבה על התכנים ומתן אפשרות לכל מחלקה שמכשירה ניאונטולוגים לעמוד בדרישות ההכשרה. לצורך כך הוקמה הוועדה בה יהיו חברים רופאים מהאיגוד בדרג של מנהלים, רופאים בכירים ומתמחה אחד.

____________________________________________________________________________

ועדה בנושא כח אדם

יו"ר הועדה: ד"ר מולי צנגן - ברזילי, אשקלון

חברים:

ד"ר אגי גולן - סורוקה

פרופ' דודי בדר - בני ציון

מצוקת כח האדם של רופאים ניאונטולוגים בישראל איננה חדשה. המצוקה גם הולכת וגוברת עם עלייה במספר היילודים והשינוי בתחלואה הניאונטלית עם השרדותם של פגים קטנים יותר וחולים יותר. האיגוד, מזה שנים רבות מנסה לכוון את קובעי המדיניות להגדלה של התקנים ומשיכה של רופאים למקצוע. על מנת למקד מאמצים ולהוציא המלצות קיימות מן הכח אל הפועל הוקמה וועדה זו.

____________________________________________________________________________

ועדת ניירות עמדה והנחיות קליניות

יו"ר הוועדה: פרופ' שאול דובלרג

חברים: פרופ' ציפי דולפין, ד"ר שמואל דודסון, פרופ' יעקב קוינט

לפרטים על פעילות הוועדה הכנסו לדף "ניירות עמדה והנחיות קליניות של האיגוד"

ועדת - חובות הרופא הכונן

יו"ר הועדה: פרופ' מיקי שימל

חבר: ד"ר וקבי שיף

עדכון על פעילות בנושא "אחריות הרופא הכונן" חוזר מנכ"ל - 5.08   

בחוזר מנכ"ל 5/08 שפורסם ב – 11.3.08 נאמר, בסעיף 4.2 , כי באחריותו של הכונן  להתעדכן בכל עת על הקורה במחלקה.

( www.health.gov.il/download/forms/a3156_mk05_08.pdf ).

כלומר, גם אם הרופא התורן לא עדכן את הכונן על התדרדרות אחד החולים או על קבלות חדשות, עדין כל הקורה באחריותו המלאה של הכונן.
אין ספק שהנחייה כזו אינה מתקבלת על הדעת ובעיקר לא במחלקות יילודים וחדרי לידה פעילים כפי שקיימים בארץ.
עם קבלת החוזר פנייתי :

1. להר"י ונענתי שד"ר יורם בלשר עצמו היה שותף לניסוח החוזר.
2. ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, הגב' היבנר, שהסכימה עימי שהחוזר לא הגיוני.
3. לפרופ' אבי ישראלי שטען שבמידה ומדובר בחולה חדש, שעליו לא דווח, הוא יגן על הכונן בבית המשפט ואולם אם
    זה חולה שמאושפז אחריות הכונן לשקול מתי להתקשר ולברר את מצבו של החולה. טענתי שזו הוראה לא הגיונית 
    ועל כך ענה אבי שהגורם שדרכו אנו צריכים לפעול הוא הר"י ולא באופן עצמאי – איגוד הניאונטולוגי.

כרגע אני ממתין לאיוש התפקידים לאחר הבחירות בהר"י ואז להמשיך ולנסות ל"נטרל את המוקש".

בברכה,
מיכאל שימל

____________________________________________________________________________

ועדת מסד הנתונים - לאן

יו"ר הועדה: פרופ' בריאן רייכמן

חברים:

פרופ' אהוד זמורה

ד"ר גיל קלינגר

ד"ר עפרה פלג

ד"ר ראובן ברומיקר

מסד הנתונים של האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה הוקם כיוזמה שהחלה לפני כ 20 שנה. משנת 1995 ועד היום נאספו ונאספים באורח פרוספקטיבי נתונים על למעלה מעשרים אלף פגים במשקל לידה נמוך מאד
(פחות מ 1500 גרם בלידתם). נתונים של קרוב ל 100% מהפגים במשקל לידה נמוך מאד שנולדו במדינת ישראל מאוחסנים במסד הנתונים. השימוש בנתונים מגובה בהסכם בין מנהלי המחלקות למסד הנתונים לפיו מוגדר מי יכול להשתמש בנתונים וכיצד. במסגרת ניהול והמשך איסוף נתונים חשוב זה קימות מספר שאלות הדורשות מענה. בין השאלות שהוועדה תדון עליהם:

תשתית מחשוב ישנה שאיננה מאפשרת שינוי הפרטים הנאספים.
הבדלים בין מחלקות ברמת האיסוף וקידוד הנתונים. בדיקה של איכות הנתונים.
האם יש צורך באיסוף של נתונים על כל הפגים?
המשך תקצוב הפרוייקט.
בדיקת מחדש של ההגדרה לשימוש בנתוני המסד למחקר מדעי, לקביעת מדיניות בריאות ועוד.

____________________________________________________________________________

ועדה לפיזור העומס בפגיות

יו"ר הועדה: פרופ' יעקב קוינט

על רקע של מחסור קבוע במיטות פגים מתרחש חדשות לבקרים מצב בו יש מיטות ריקות במחלקה לטיפול נמרץ אחת בעוד שמחלקה אחרת קורסת תחת עודף מאושפזים. ויסות נכון והעברה של יולדות בין בתי חולים יכול לעזור ולווסת את העומס ולשפר לאין ערוך את הטיפול הרפואי בפגים. נסיונות חוזרים של משרד הבריאות לערוך רגולציה לא עלו יפה. פתרון לבעיה ין. הוועדה מהווה קבוצת סיעור מוחות למציאה של פתרון לבעיה סבוכה זו. 

____________________________________________________________________________

ריכוז ההוראה למתמחים בנאונטולוגיה

יו"ר הועדה: ד"ר רבקה רגב, בי"ח מאיר

חברים: 

ד"ר זיונית ארגז, בי"ח הדסה-ירושלים

ד"ר ברנרד ברזילי בי"ח אסף הרופא 

____________________________________________________________________________

ועדת בחינות

יו"ר הועדה: ד"ר יורם בנטל, בי"ח לניאדו

חברים:

ד"ר סמדר אבן-טוב פרידמן, בי"ח הדסה

ד"ר מילה ברק, בי"ח ליס/איכילוב

פרופ' קטי המרמן, בי"ח שערי צדק

ד"ר רמי מזכרת, בי"ח תל-השומר

ד"ר איטה ליטמנוביץ, בי"ח מאיר

ד"ר מכאל פלדמן, בי"ח הלל יפה

ד"ר טטיאנה סמולקין, בי"ח רמב"ם

ד"ר אבי רוטשילד, בי"ח כרמל

____________________________________________________________________________ 

ועדת מחקרים רב - מרכזיים

 

הנידון: הצעה ליצירת רשת לבצוע מחקרים רב מרכזיים בישראל

ISRAeli Research Neonatal NETwork [ISRANNET]))

רקע

לאחרונה עולה הדרישה לבצוע מחקרים עם מספר משתתפים רב על מנת ללבן סוגיות שונות בתחום המחקר בפגים. גודל הפגיות בארץ, ולמעשה גם בעולם מחייב לצורך זה ביצוע מחקרים רב מרכזיים. בארה"ב נערכו לכך ויצרו את רשת ה NICHD למשל, ולאחרונה מופיעים מחקרים רב מרכזים באירופה. בלט הדבר בכינוס ה SPR האחרון בו הוצגו עבודות מרשימות רב מרכזיות בנושא NO מאירופה, תמיכת NCPAP באירופה (CURPAP) וכן בנושא החשיבות של לקטופרין (11 מרכזים מאיטליה). ידועות גם העבודות של ברברה שמידט בקשר ל PDA, קפאין וכעת ה COT STUDY.

על מנת לעמוד בתחרות עם העולם יש מקום ליצירת רשת לבצוע מחקרים רב מרכזיים בישראל. רשת כזו תעבוד במקביל ועם אפשרות לשיתוף פעולה עם מסד הנתונים הארצי שמטרתו כמובן שונה.

יצירת תשתית כזו תאפשר שיתוף פעולה והדדיות בביצוע מחקרים. יתהווה כר נרחב יותר להעלאת רעיונות יצירתיים בשל העובדה שחוקרים רבים יוכלו להשתתף ולהרגיש שרעיונותיהם למחקר יוכלו להתממש.

מיסוד הנושא יאפשר בקרה ותיאום בין המרכזים ויאפשר גם למחלקות קטנות יחסית ליזום מצד אחד ולקחת חלק במחקרים של השותפות הגדולות יותר מצד שני.

רשת כזו עשויה ליצור "סטנדרטיזציה" בטיפול- אחידות והקפדה ברמת טיפול גבוהים שעשויים לשפר את הטיפול בפגיות, במקביל עם יצירת והגברת "אוזן קשבת" לנעשה בסביבה הקרובה.

לצורך קידום הנושא ומיסודו הוקמה וועדה בחסות האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שחבריה ייצגו מרכזים מכל רחבי המדינה שתגבש את עקרונות הפעולה של הרשת ותפעל להקמתה והפעלתה.

מטרה

יצירת תשתית לשיתוף פעולה בין מחלקות הילודים והפגים בישראל לצורך עריכת מחקרים רב מרכזיים וקידום המחקר בישראל.

שיטה

1. ריכוז פניות של חוקרים מהארץ ומחו"ל המעוניינים בביצוע מחקר רב מרכזי בישראל.

2. ריכוז פניות של מרכזים המעוניינים להשתתף במחקרים אלו.

3. יצירת אתר ברשת האיגוד בו יופץ המידע לגבי מחקרים רב מרכזיים שיכלול: מחקרים מתוכננים, מחקרים בתהליך ביצוע, ו"סטטוס" הצטרפות (מחקר פתוח/סגור).

4. יצירת מפגש ("שידוך") ותאום בין החוקרים והמרכזים.

5. סנכרון בין המחקרים המבוצעים במקביל ומניעת/מזעור ניגודי אינטרסים.

6. יצירת קרן מחקר למימון שיאפשר ביצוע מחקרים רב מרכזים הדורשים תיאום מחקר (נפנה לחברות תרופות לצורך סיוע במקביל לפניית החוקרים לקרנות מחקר מדעיות). קרן זו אמורה לממן תיאום מחקר, סטטיסטיקה, וכו".

7. עזרה בהעברת המחקרים מול משרד הבריאות ע"י מתן "חסות" וגיבוי של האיגוד.

8. יצירת תשתית ממוחשבת לאיסוף נתונים אחיד פרוספקטיבי שיאפשר שילוב בין קבוצות חוקרות על בסיס אחידות במידע הנאגר (בדומה ובמקביל למסד הנתונים הארצי). תשתית כזו תאפשר גם שילוב מחקר בין שתי הרשתות (גם לכך ידרש מימון).

עקרונות פעולה:

המחקרים יבוצעו באחריות החוקר היוזם. החוקר היוזם יהיה החוקר הראשי (Principal Investigator).
המימון יהיה באחריות החוקר היוזם ואם ניתן בסיוע הוועדה.
המרכזים שישתתפו במחקר יבחרו לעשות זאת לאחר קריאת תקציר שיוגש לוועדה ויופץ על ידה באתר האיגוד.
תשמר זכותו/עצמאותו של החוקר הראשי לבחור את המרכזים שישתתפו במחקר על פי שיקוליו (מיקום, תשתית וכו").
הוועדה תיפגש אחת לחודשים (או בתדירות מוגברת/מופחתת לפי הנדרש) לאחר שיופצו בין החברים המחקרים המועמדים. הוועדה תחליט על אישור או מתן חסות למחקר. אם יאושר, יוחל בתהליך גיוס המרכזים באתר האיגוד לצורך קידומו.
בסמכות הוועדה יהיה לא לתת חסות למחקר בתנאים הבאים: א. מחקר לא אתי, ב. העדר בסיס מדעי, ג. חוסר ישימות.
הוועדה תאפשר גם לקבוצות מחו"ל וחברות תרופות גישה לאתר באותו נוהל.
הוועדה לא תתערב או תמנע ביצוע מחקר רב מרכזי שלא בחסותה.
ישיבות הוועדה יתנהלו על בסיס של מינימום 3 משתתפים ויתקבלו החלטות בהצבעת רוב. חלק מהדיונים יעשו ע"י תקשורת בדאר האלקטרוני כאשר יוקצב זמן מענה להתייחסות ויחשבו דעות שינתנו בטווח הזמן המוקצב.
ישיבות הוועדה יתנהלו במקום מוסכם עם גישה נוחה במרכז הארץ.
הכנת מסמכי הלסינקי ארציים ורישום המחקר באתר הבינלאומי למחקרים פרוספקטיבים יהיו באחריות החוקר ראשי.
בהשתתפות מרכזים רבים יווצר COHORT גדול של פגים אשר ממנו ניתן יהיה להוציא נתונים רבים ומענה לשאלות מחקר שונות. יתאפשר לפגיות המשתתפות באיסוף הנתונים להיות אחראיות על תת נושאים למחקר המרכזי ולפרסם מחקרים נילווים בתאום מראש עם הועדה ובהסכמת החוקר הראשי. אפשרות זו תהווה תמריץ לפגיות המשתתפות להצטרף לרשת מתוך קבלת היכולת להוביל ולפרסם מחקרי מישנה.


נוסח הצעה למחקר בחסות הרשת הישראלית למחקר רב מרכזי :

הצעות יוגשו לוועדה בנוסח אחיד ומתומצת (דף אחד) שיכלול:

א. רקע (Background)

ב. השערת המחקר (Hypothesis)

ג. מטרת המחקר (Study aim)

ד. שיטות (Study design, patients and methods)

ה. סטטיסטיקה: כמות נבדקים נדרשת (Statistics, power calculation)

ו. משך הזמן הצפוי עד סיום המחקר.



חברי הוועד:

ד"ר אמיר קוגלמן (יו"ר), פרופסור אריק שינוול, פרופסור עימאד מחול, ד"ר סמדר אבן-טוב פרידמן, פרופסור קטי המרמן, פרופסור בריאן רייכמן, ד"ר איילון שני, פרופסור שאול דולברג, ד"ר גיל קלינגר, ד"ר ציפי שטראוס.



הערה: זהו נוסח ראשוני שיובא לדיון בוועדה ובהמשך בפורום וועד האיגוד הנאונטולוגי ומנהלי המחלקות בישראל על מנת לגבש תוכנית עבודה ושיתוף פעולה של כל הגורמים כולל מסד הנתונים הישראלי לתינוקות בעלי משקל נמוך מ 1500 גרם.

____________________________________________________________________________

ועדת היגוי להחיאה - NRP